אבידן נ' פלקסקום בע"מ ואח'

פסק דין

רקע כללי:

לפנינו תביעה שהגיש מר גיא אבידן (להלן "התובע") כנגד פלקסקום בע"מ (להלן "הנתבעת") וכנגד מר אבי סהר (להלן "הנתבע") לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין.

התובע עבד בנתבעת כאיש מכירות מחודש יולי 2002 ועד לפיטוריו ביום 18.4.2004 (נספח ב' לכתב התביעה).

התובע והנתבע הינם גיסים. תחילה החזיק התובע ב- 50% ממניות הנתבעת ושימש כדירקטור בנתבעת. ביום 15.12.02 חדל התובע מלכהן כדירקטור והעביר 35% ממניותיו לנתבע. התובע נותר בעל מניות בשיעור 15% בנתבעת. הנתבע הינו מנהלה של הנתבעת ומחזיק ביתר מניות הנתבעת.

הנתבעת הינה חברה העוסקת בתיווך וסחר רכיבים אלקטרוניים.

התובע הגיש לבית משפט השלום בכפר סבא שתי תביעות כנגד הנתבעים בגין עוולת לשון הרע (א 5279/04, 7571/04). הנתבעים הגישו תביעה שכנגד . ביום 13.7.08 ניתן פסק דין המקבל את שתי התביעות ודוחה את התביעה שכנגד.

כשלושה חודשים לאחר פיטורי התובע, הגישה הנתבעת תביעה לבית דין זה כנגד התובע בו עתרה לצו מניעה קבוע ולפיצויים (עב 6969/04). בנוסף עתרה הנתבעת לצו מניעה זמני (5591/04). עניינן של העתירות היה לאסור על התובע להשתמש במאגר הנתונים של הנתבעת ולקיים קשרים עסקיים עם ספקים של הנתבעת. ביום 14.7.04 התקיים דיון בפני כב' השופטת נטע רות והושגה הסכמה לפיה לא ישתמש התובע במאגר הנתונים של הנתבעת ולא יתקשר עם שישה ספקים ששמותיהם ננקבו בפרוטוקול, וזאת למשך שנה אחת (נספח ז' לכתב התביעה).

מטעם התובע העיד התובע בעצמו. מטעם הנתבעים העיד הנתבע ורעייתו הגב' סימי סהר.

דיון והכרעה:

חבות הנתבע 2:

לא מצאנו כי במקרה זה מתקיימות הנסיבות ל"הרמת מסך ההתאגדות שבין החברה למנהלה". פסק הדין שניתן בבית המשפט בכפר סבא מתייחס לעילת לשון הרע בלבד ואינו רלבנטי לתביעה מכוח משפט העבודה. התובע לא הוכיח ניצול לרעה של הישות המשפטית הנפרדת של הנתבעת ולא הצביע על עירוב נכסים בהתנהלות הנתבעת והנתבע.

משכך, אין להרים את מסך ההתאגדות והתביעה כנגד הנתבע נדחית.

פיצויי פיטורים:

אין חולק כי התובע פוטר, אלא שלטענת הנתבעים, נסיבות פיטוריו שוללות פיצויי פיטורים מעבר לשחרור הכספים מחברת "כלל". לטענת הנתבעים, על אף הבטחתו, עשה התובע שימוש במאגר המידע של הנתבעת. לטענתם, הפרות המשמעת הקשות של התובע שוללות ממנו את הזכות לפיצויי פיטורים.

ביום 1.6.09 התקבלה הודעת התובע לפיה הועברו לידיו, על ידי חברת הביטוח "כלל", כספי הפיצויים שהיו צבורים אצלה, בסך 15,856 ₪, ומשכך מופחת סכום זה מרכיב פיצויי הפיטורים שבתביעה והוא עומד על 9,819 ₪.

טענות הנתבעים לפיהם פיטוריו של תובע היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים, לא הוכחו כלל.

לטענת הנתבעים עולה מתלושי השכר כי שכרו הקובע של התובע הינו 12,000 ₪. עיון בתלושי השכר מעלה כי טענה זו לא נכונה. שכרו של התובע השתנה ועמד בחלק מהתקופות על שכר גבוה יותר.

תקנה 8 לתקנות פיצויי הפיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד- 1964 קובעת כי כאשר חלה הפחתה בשכרו של עובד אשר כתוצאה ממנה קטן שכרו האחרון יראו כשכר אחרון לגבי התקופה שלפני ההפחתה את שכרו של העובד ערב ההפחתה.

בהעדר תחשיב נגדי מטעם הנתבעים ומשטענתם באשר לשכרו הקובע של התובע, נדחתה, מתקבל חישובו של התובע באשר גובה פיצויי הפיטורים שעל הנתבעים להעביר לידיו.